פסק-דין בתיק ו"ע 29880-12-10

1.       עסקינן בערעור המוגש לפי סעיף 48 לחוק משק החשמל, תשנ"ו -1996 (להלן: " החוק") על החלטת מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות הלאומיות (להלן: " מנהל מינהל החשמל"), ליתן לחברת החשמל, המשיבה מס' 1 (להלן: " המשיבה"), הרשאה להיכנס למקרקעין הידועים כחלקה 13 בגוש 10295 (להלן: " המקרקעין") המוחזקים על ידי המערערת, ולבצע במקרקעין עבודות להקמת קו חשמל ( להלן: " העבודות") .

רקע וסקירת ההליכים

2.       עבודות החשמל נשוא הערעור הן חלק מעבודות חשמל המבוצעות במסגרת תוכנית הקמת קו מתח חשמל עליון "זבולון - בר לב - כרמיאל", קו הולכה דו - מעגלי במתח עליון 161 קילו -וולט שמטרתו, כפי שהוסבר ע"י המשיבות, שיפור אמינות אספקת החשמל לאזור הגליל המערבי וגוש 'שגב' ו'תפן' ואזור הגליל העליון, עבור למעלה ממאה אלף בתי אב.

3.       הצורך בהקמת הקו, אשר ההרשאה נשוא ערעור זה מתייחסת לחלקים ממנו, נובע מגידול בצריכת החשמל בצפון הארץ והמחסור באמצעי הולכתו, כאשר תכנון הקו עצמו נעשה בתיאום ובהתייעצות עם שורה ארוכה של גורמים ומסודות ציבוריים. המשיבה הסבירה כי תהליך התיאום מול גורמים אלה, ארך קרוב לשנתיים והצריך מאות שעות של עבודה.

4.       בחלקה נשוא הערעור לא מתוכננת הקמת עמוד חשמל, אם כי מתיחת תילי חשמל בגובה רב, כאשר ייעודה של החלקה הוא חקלאי.

5.       בהתאם לסע' 46 לחוק משק החשמל, פנתה המשיבה למחזיקים בשטחים בהם עתיד קו החשמל לעבור, לשם קבלת הסכמתם לביצוע העבודות הנדרשות להקמת הקו.

6.       בהתאם לרישומים בלשכת רישום המקרקעין, כמו גם ברישומי המועצה האזורית זבולון, הבעלים הרשום של המקרקעין נשוא ענייננו, הינו אמאר ג'ומעה אחמד. (נסח הטאבא צורף - נספח 2 - לתגובת המשיבה).

רישום זה לא כלל את מספר תעודת זהותו של הבעלים הרשום ומכאן - כך נטען - ובהעדר אפשרות לאתר את כתובתו, פנתה המשיבה ביום 14/9/2009 למנהל מינהל החשמל בבקשה למתן הרשאה לביצוע עבודות החשמל לפי סעיף 46 (ב) לחוק משק החשמל בהתאם לתוכנית, וזאת משלא נתקבלה הסכמה מפורשת של בעלי הזכויות במקרקעין לכניסה למקרקעין לשם ביצוע עבודות בהתאם לתוכנית. לבקשה שהופנתה למנהל, צורף נספח הכולל פרטים אודות בעלי הזכויות במקרקעין, שלא נתנו הסכמה לביצוע העבודות ו/או בעלי זכויות אשר לא אותרו.

7.       בנסיבות אלה, פרסם מנהל מינהל החשמל מודעה בעיתונות בשפה הערבית והשפה העברית, במסגרתה הוזמנו כל הטוענים לבעלות או לחזקה במקרקעין נשוא ערעור זה ובמקרקעין נוספים בהם עתיד לעבור קו החשמל, להודיע למנהל החשמל על הסכמה לביצוע העבודות או לחילופין על הסיבות להתנגדותם, וזאת עד לתאריך 1/11/2009. (עותק מהפרסומים, בשתי השפות, צורף לתגובת המשיבה).

8.       כמו כן, פורסם בהודעה זו כי המעוניין, מוזמן להשמיע עמדתו אף במסגרת שימוע שיתקיים בשטח בתאריך 10/11/2009, ואולם, כפי הנטען על ידי המשיבות לא הגיעו לשימוע זה מחזיקים ו/או בעל זכויות במקרקעין.

9.       אי לכך, מנהל מינהל החשמל הודיע במכתבו מיום 4/1/2010, כי מתוקף סמכותו לפי סעיף 46 (ב) לחוק משק החשמל, ניתנת הרשאה למשיבה לבצע עבודות חשמל במקרקעין לשם ביצוע כל הפעולות הנחוצות ולשם מתיחת תיילי חשמל בקטע בין עמודים 40660 - 40662, הן העבודות נשוא ערעור זה.

10.   על פי הודעת מנהל מינהל החשמל, העבודות על פי ההרשאה יבוצעו בהתאם לתוכנית שאושרה ביום 22/6/2009 וניתן יהא להתחיל בביצוע העבודות בתום 25 יום, מיום שנמסרה הודעת ההרשאה לבעל המקרקעין.

11.   לאחר מתן ההרשאה, פרסם מנהל מינהל החשמל הודעה בעיתונות, בשפה העברית ובשפה הערבית, לפיה ניתנה למשיבה הרשאה לביצוע עבודות, תוך הצגת הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה והבהרת החשיבות שבביצוען ותוך שצויין מפורשות כי ההרשאה ניתנה לאחר שקילת קיומה של אפשרות חלופית לביצוע העבודות ולאחר שנמצא כי התוכנית לביצוע העבודות שלשמה ניתנה ההרשאה היא סבירה.

12.   בתאריך 11/11/2010 הגישה המערערת בבימ"ש זה כתב תביעה, במסגרת ת"א 22286-11-10 ובקשה למתן צו זמני במעמד צד אחד, שימנע מאת המשיבה לבצע עבודות כלשהן במקרקעין. ביהמ"ש (כב' השופטת קלמפנר - נבון) נעתר לבקשה ונתן צו זמני מותנה במספר תנאים.

משלא קויימו התנאים שנקבעו ובהעדר הופעה מטעם הצדדים לדיון שנקבע בבקשה, נמחקה הבקשה למתן סעד זמני ובוטל הצו שניתן. בהמשך, נמחקה תביעתה של המערערת לבקשתה.

13.   יצויין כי מחיקת התביעה היתה לאחר שבעלה של המערערת ובא כוחם (של המערעת ושל בעלה) נפגשו עם נציגי חברת השחמל, ביום 6.12.10; בעניינה של פגישה זו ארחיב בהמשך.

14.   במקביל להליכים הנ"ל, הגישה המערערת את הערעור דנא, בגדרו מבקשת היא לבטל את ההרשאה שניתנה ע"י מנהל מינהל החשמל באופן שימנע את ביצוע העבודות במקרקעין.

15.   המשיבות הגיבו לערעור בכתב וביקשו לדחותו על הסף ולחילופין לגופו.

16.   ביום 4.4.11 התקיים בפני דיון במעמד כל הצדדים, בו השלימו הצדדים את טענותיהם בעל פה.